חוות דעת:

מדיניות 'הפרטת' קרקע חקלאית בישראל

פרופ' אורן יפתחאל

ראש המחלקה לגיאוגרפיה ותכנון סביבתי

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע

---------------------------

שם המומחה: פרופ' אורן יפתחאל

מען:

מקום עבודה: אוניברסיטת בן גוריון

אני הח"מ נתבקשתי ע"י עו"ד אביגדור פלדמן לחוות דעתי המקצועית בשאלת ההשפעות הסביבתיות התיכנוניות והחברתיות של מדיניות מינהל מקרקעי ישראל כפי שהיא באה לידי ביטוי בהחלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל מס' 533, 611, 717, 727, 737. החלטות אלה מאפשרות שינוי יעודי קרקע חקלאית ומעניקות פיצויים והטבות אחרות למחזיקי קרקע חקלאית וכפרית בעת שינוי היעוד.

חוות דעתי נמסרת לצורך עתירת הקשת הדמוקרטית המזרחית נ' שר התשתיות הלאומיות ואח' - בג"צ 244/00, וכן לצורך הצגתה בפני הצוות הבין משרדי לנושא שינוי יעוד קרקע חקלאית.

אני נותן חוות דעתי זאת במקום עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב, שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בבית המשפט, דין חוות דעתי זאת כשהיא חתומה על ידי כדין עדות בשבועה הניתנת בבית המשפט.

פרטי השכלתי:

ב.א. לימודים עירוניים – הטכניון של מערב אוסטרליה

מ.א בתכנון עיר ואזור – אוניברסיטת קרטין, אוסטרליה

דוקטוראט בפיתוח אזורי – אוניברסיטת מערב אוסטרליה והטכניון, חיפה.

פרטי נסיוני:

1983-1987: גיאוגרף מתכנן עירוני באוסטרליה וישראל

1987 עד היום: חוקר, מרצה ופרופסור באוניברסיטה, כעת ראש המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

1987 עד היום – שותף לפרוייקטים תיכנוניים שונים, כולל "ישראל 2020", התכנית למטרופולין באר-שבע והשנה – הכנת תוכנית לכפר הערבי-בדווי 'אל-גריין'.

בנספח מצורפת רשימת הפרסומים המדעיים שלי.

חוות דעת

חוות דעתי המקצועית תתמקד בתהליך ההפרטה הזוחל והחלקי של קרקעות חקלאיות המתרחש בישראל בעשור האחרון במידה רבה עקב החלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל שפורטו לעיל.

בהתבסס על מומחיותי בנושאי התכנון העירוני, יחסי העדות במרחב, והגיאוגרפיה הפוליטית אותם אני חוקר כ15- שנה, אני סבור כי המשך מדיניות המקרקעין בישראל שיצרו החלטות המינהל הנ"ל יפגע בניהול החכם, הצודק והנאור של אחד המשאבים הציבוריים החשובים ביותר של החברה בה אנו חיים.

חוות דעתי, כפי שיפורט להלן, מתבססת על שלושה נימוקים עיקריים: תיכנוני, חברתי ומינהלי. בחינת ההשפעות של השינויים בתחומים אלה מעידה על תהליכים רגרסיביים: התפוררות התכנון המרחבי המסודר, הגדלת הפערים החברתיים-כלכליים, והחרפת הבלבול והסתירות בתוך מערכת קבלת ההחלטות.

הנימוק התיכנוני: פרבור מפוזר, כאוטי ויקר

מדיניות ההפשרות וההפרטות-למעשה של קרקעות חקלאיות הובילה מאז 1991 להפשרה של כ380,000- דונם קרקע חקלאית למטרות מגורים, תעשייה ומסחר. בישובים כפריים רבים נבנו כבר או מצויות בתהליך בניה שכונות מגורים בעלות אופי פרברי (ללא שטחים חקלאיים) בצמוד לישובים הכפריים המסורתיים.

המשך מתן היתרי בנייה בתחומי היישובים עם עידוד היזמות בשטחים החקלאיים, ועם לחצים צפויים על קרקעות מסביב ליישובים, יוביל ככל הנראה לבנייה רחבת היקף ביישובים הכפריים. זאת בהתחשב בתחזיות המראות על תוספת של שלושה מיליון תושבים בישראל בעשרים השנים הקרובות, ועל עלייה בסטנדרט הדיור הממוצע.

כיום ישנם בישראל כ650- יישובים כפריים. מבדיקה ראשונית עולה שכ330- יישובים נמצאים כיום בטווח של עד 40 ק"מ מאזורי המטרופולין, כלומר, בטווח נסיעה סבירה למקום העבודה. עד שנת 2010, עקב התרחבות אזורי המטרופולין, יעלה מספר זה ל440- יישובים באזורי הביקוש, ועד ל2020- כנראה בעוד כ80- יישובים.

סביר להניח, אם כן, שאם תמשך הפשרת קרקעות המדינה בתוך ומסביב ליישובים הכפריים, יתאפשר -- ויהיה כדאי -- לבנות בעשרים השנים הקרובות מאות אלפי יחידות דיור באזורים הכפריים. בנייה זו תהייה פרברית, כלומר, למען אוכלוסייה בעלת תעסוקה עירונית, לה תביעות לשירותים ואיכות סביבה ברמה עירונית. מהלך שכזה יוביל לפרבור כאוטי בצפיפות נמוכה, ויגרום ללחץ עצום על התשתיות הפיזיות, התחבורתיות והחברתיות, ועקב כך לעלות גבוהה ביותר לקופה הציבורית.

מחקר שנעשה לפני כעשור בטכניון (על ידי הפרופסורים עמיר, שפר, לו-יון, צ'ימנסקי וכרמון), בהקשר של תוכנית המיצפים בגליל, מצא שעלות הפיתוח לאכלוס משק-בית במיצפים, גדולה פי שניים ויותר מאכלוס אותו משק-בית בעיר רגילה (כגון כרמיאל או נצרת). סביר אמנם שעלות התשתיות באזורים לא הרריים לא תהיה גבוהה כמו במיצפים, המפוזרים על פני הגליל המרכזי במרחקים של בין 15 ל35- ק"מ מאזור חיפה-עכו, אך עדיין ברור שיהיה זה יקר הרבה יותר ליצור ולהגדיל תשתיות לפרבור מפוזר בצפיפות נמוכה, מאשר לתעל את הצמיחה לשכונות עירוניות בצפיפויות המקובלות בישראל.

פרבור לא מסודר עלול לכרסם במרכזי הערים הקיימות ולשנות ללא היכר את המערך היישובי הקיים, השומר על איזון בין ישובים עירוניים וישובים כפריים. כבר היום אנו עדים ליציאה של מסחר ועסקים ממרכזי הערים ונדידת שימושי קרקע אלה אל אזורים חקלאיים לשעבר, תוך החלשה ניכרת של המרכזים העירוניים הישנים. יש להניח כי המשך הפיתוח באזורים כפריים יאפשר להציע באזורים אלה מרכזי מסחר, תעסוקה ושירותים חדשים אשר יהוו תחרות עם המרכזים העירוניים ויהיו אטרקטיביים במיוחד לאוכלוסיות החזקות. דבר זה יגרום להתרוקנות מרכזי הערים, החלשתם והתנוונותם הכלכלית והחברתית כאחד. ניסיון של תהליכים דומים באירופה ובארה"ב מלמד כי מגמות פירבור מפוזר הן הרסניות במיוחד למרכזי ערים וכי מערך יישובי בלתי מאוזן מביא לתהליך של הרס בלתי הפיך של ערים קיימות.

חשוב גם לציין שפרבור מפוזר סותר את המגמה הראשית בתכנון הארצי בישראל בעשור האחרון. תוכניות תמ"א 31, "ישראל 2020", ותמ"א 35 קוראות למקד את הפיתוח בארבעה מטרופולינים: חיפה, תל-אביב, ירושלים ובאר-שבע. ההמלצה המרכזית של תוכניות אלה, המבוססת על מחקר מעמיק ויישום של ידע בינלאומי עדכני, גורסת שרק פיתוח עירוני "מעובה" יאפשר צמיחה כלכלית תוך כדי שמירה על רמה סבירה של שירותים חברתיים, תחבורה ציבורית, והגנה על שטחים פתוחים ונכסים סביבתיים משותפים.

הסדרי הקרקעות החדשים מאיימים אם כן על הפיתוח והתיכנון הסביר והרציונלי של עתיד האזורים הכפריים במדינה, ונוגד את המלצותיהם של רוב מסמכי התיכנון הארצי העדכניים. כך הוא עוקף את המלצותיהם של הגופים המוסמכים לתיכנון, ויוצר בלבול וסתירות במערכת קבלת ההחלטות, אליהם עוד נידרש בהמשך. תיכנון נאות ישמור על הנכסים הציבוריים תוך כדי שיפור איכות החיים והשירותים לכלל האוכלוסייה הכפרית, ללא הפיכת האזור החקלאי לאבן שואבת לתושבי הערים הישראליות, וכך להריסת אופיו של אזור זה.

הנימוק החברתי:

סגרגציה והגדלת הפערים בחברה הישראלית

השלכה נוספת של החלטות המינהל היא החרפת הסגרגציה הגיאוגרפית, החברתית והמוניציפלית בין קבוצות האוכלוסייה באזורים אלה. רוב המושבים, הקיבוצים והיישובים הקהילתיים מהווים קהילות סגורות-יחסית, המאוגדות באגודות שיתופיות השולטות בתהליך האיכלוס. למרות הפיתוח באזורים הכפריים וכניסתן של אוכלוסיות חדשות, מנגנוני הסינון של המתיישבים עדיין פועלים, וגורמים להמשך ההפרדה הלא-שוויונית בין קבוצות חברתיות ואתניות.

מחקרים מראים שעד היום היתה השפעה עמוקה לסגרגציה היישובית על הפערים בחברה הישראלית. סגרגציה זו, במיוחד כפי שהתבטאה בין יהודים לערבים, ובין אשכנזים (ותיקים) למזרחים (עולי שנות החמישים), אחראית לחלק גדול משעתוק ההירארכיה החברתית-עדתית בישראל לאורך חמישים שנה. מערך ההזדמנויות, הקשרים החברתיים, מוקדי התעסוקה, שירותים והשכלה, כמו גם סטטוס וסטיגמה, קשורים בצורה הדוקה למקום המגורים. מגזרים כמו ערי ועיירות הפיתוח, המאוכלסות בעיקרן על ידי עולי שנות החמישים מארצות האסלאם, והיישובים הערביים, סבלו שנים ארוכות מבידוד מרחבי וחברתי כפוי.

המדיניות הקרקעית המאפשרת עיבוי של מושבים וקיבוצים (וייתכן וגם יישובים קהילתיים (המאוכלסים בעיקר על ידי בני המעמד הבינוני, האשכנזי ברובו) כמו גם בנייה של שכונות חדשות באדמות החקלאיות, סביר שתחריף את מגמת הסגרגציה המרחבית-חברתית. יש להניח שהמקומות 'היוקרתיים' יסננו את תושביהם וכך ייצרו 'איים' של אוכלוסיות חזקות. כך יתאפשר ניעות של המעמדות הבינוניים מהערים לעבר יישובי 'איכות חיים' קרובים יחסית, שכך ישפרו את מצבן. במקביל, עלול תהליך זה לרוקן חלק מהערים הקיימות, ובתוכן ערי הפיתוח, מאוכלוסיות חזקות. כך יוותרו האוכלוסיות החלשות, שלא יהיה ביכולתן לממן דיור צמוד-קרקע ותחבורה פרטית הנדרשת מסגנון החיים הפרברי, בערים החלשות וביישובים הערביים, וכך יורע עוד יותר מצבם החברתי-כלכלי.

בנוסף לכך, המשך מדיניות ההפרטה תעניק בעלות בקרקע בחינם או בסבסוד לאוכלוסיות שיהיו בעיקרן מבני הקבוצות המבוססות בחברה. צעד זה יוסיף מרכיב חשוב של בעלות על קרקע כגורם של פערים חברתיים בישראל, בנוסף לשיוך המקצועי, להכנסה ולהשכלה, המאפיינים את אותם הפערים כיום. נראה שהמדיניות המגולמת בהחלטות המינהל הינה רגרסיבית, כלומר, היא גורמת להעברה של יותר משאבים מהציבור לאוכלוסיות החזקות מאשר לחלשות. כמובן, שעשויים להיות יוצאים מן הכלל, כמו מושבי עולים עניים או קיבוצים הנתונים בקשיים כלכליים שירוויחו בצדק מהשינוי, אך עיקרו של התהליך ייטיב כנראה עם האוכלוסיות החזקות.

למרות שהתהליך שתואר עד כה בסעיף זה הינו בעיקרו חברתי-כלכלי, בחברה הישראלית עלולים להיות לו היבטים עדתיים ולאומיים מובהקים, עקב החפיפה הגבוהה בין מוצא לבין מעמד חברתי. כך צפוי שהאוכלוסייה הערבית, כמו גם רוב המזרחים מהמעמדות הנמוכים והבינוניים, לא ירוויחו משינוי ההסדרים הקרקעיים. הקבוצה שתרוויח ככל הנראה יותר מכולן תורכב מהדור השני והשלישי של האוכלוסיה האשכנזית הוותיקה, המהווה את הרוב המכריע בקיבוצים (כ86%-). כך גם רוב המושבים היותר אטרקטיביים לפיתוח הנמצאים באזורי הביקוש, הינם מושבים אשכנזים וותיקים, כגון בית יצחק, כפר הס, בית ינאי או רישפון. מטבע הדברים, הדורות הממשיכים בישובים אלה יהנו מעדיפות בחלוקת הקרקעות, וכך יהיה הפיתוח באזורים הכפריים סגור למחצה לאוכלוסייה המזרחית, וסגור כמעט לחלוטין לאוכלוסייה הערבית.

מחקרים מראים גם שהפערים בין אשכנזים ומזרחים, ובין ערבים ויהודים ממשיכים להיות עמוקים, ואף מתרחבים בתחומים מסוימים, כגון דיור והכנסה. נראה אם כך שמדיניות המקרקעין מחריפה אפילו מגמה זאת, ובודאי אינה פועלת למיתונה. לגבי האוכלוסייה הערבית המצב בעייתי עוד יותר, עקב מצוקת הקרקע ברוב היישובים הערביים, ועקב העובדה שרוב קרקעות בבעלות המדינה היו בבעלות ערבית לפני 1948. גם כשמתבצעת חלוקה מחדש של הקרקעות שהולאמו, נראה שאוכלוסייה הערבית נותרת 'מחוץ לתמונה', מצב שבודאי יגרור רגשות תסכול וניכור.

בנוסף, השכונות שיתווספו עקב מדיניות ההפשרות לישובים הכפריים יהיו ככל הנראה בסגנון "בנה-ביתך" המבוסס על בעלות עצמית, ויאוכלסו בעיקר (אם כי לא בלעדית) על ידי אשכנזים מבוססים. אם כן, רוב משאבי הקרקע יסייעו לאוכלוסיות חזקות יחסית בחברה הישראלית, על ידי שימוש במשאב הנמצא בבעלות ציבורית של כלל אזרחי המדינה.

עקב הנקודות שפורטו לעיל, אני צופה שהמשך המדיניות הקרקעית יוביל להעמקת הפערים החברתיים, העדתיים והלאומיים בחברה הישראלית, ואיתם לעלייה במתח החברתי ותחושת הניכור של קבוצות מקופחות.

הנימוק המינהלי: קבלת החלטות גורליות בסגירות ובסודיות

מדיניות מינהל מקרקעי ישראל לוקה גם בחריגה מסדרי מינהל תקין ותהליך קבלת החלטות שקול ומקיף. שינויי המדיניות השפיעו על מעמדה של כל הקרקע החקלאית בישראל (כארבעה מיליון דונם) והובילו כבר לפיתוח מהיר של אזורים כפריים וחקלאיים. המשך המדיניות יוביל ללחצים גוברים וכנראה לשינויים גורפים במערך היישובי של אזורים רבים במדינה, במיוחד שפלת החוף, השרון, הגליל המערבי, ושיפולי השומרון והכרמל.

אך למרות הפוטנציאל של שינוי גורף במפת הפיתוח במדינה, העולה בחשיבותו על רוב ההחלטות התיכנוניות הארציות שהתקבלו לאחרונה, לא מצאו הממשלה והכנסת, כמו גם גופים ציבוריים מרכזיים אחרים, צורך לדון בנושא בצורה מעמיקה, מקצועית וציבורית. מבט מהיר על החלטות חשובות של השנים האחרונות, כגון בנייתו של כביש חוצה ישראל, מיקומו של אתר הפסולת החלופי לחירייה, הקמתן של מרינות בערי החוף, או הבנייה לגובה בתל-אביב או ירושלים מראה שכולן התקבלו לאחר דיון ציבורי ומקצועי ארוך.

יתרה מזאת, כמעט כל החלטה תיכנונית החורגת מתקנותיה של תוכנית מאושרת, כגון סטייה באחוזי בנייה של מפעל תעשייתי, תוספות לבתי מגורים שניבנו ללא אישור, או שינוי ייעוד של שטחי ציבור, נעשית לאחר דיון מקצועי במספר וועדות, פרסום בעיתונות, ובחינת התנגדויות הציבור. לא יעלה על הדעת ששינוי כה משמעותי במדיניות הקרקעית, כפי שהתקבל בצורה 'זוחלת' בשנים האחרונות, לא יידון בצורה המעמיקה והאחראית ביותר האפשרית.

דוגמה אחת (מיני רבות) תוכל להעיד על בעייתיות בנוהלי הממשל התקין בתחום הקרקע והתכנון, והמתקשרת לשינויים בהסדרי הקרקעות בשנים האחרונות, והמחזקת אף היא מגמות של העמקת פערים חברתיים אליהם התייחסתי לעיל. דוגמה זאת מתייחסת להזנחה המתמשכת של אכיפת חוקי התיכנון והבנייה במושבים (ובמידה פחותה בקיבוצים). לפי דו"ח קדמון (שעודכן ב1998-) קיימים למעלה מ7,000- מבנים במגזר המושבי, המאכלסים שימושים לא מאושרים, רובם לתעשייה ומסחר. עד היום ננקטו מעט מאוד פעולות למניעת התופעה, היוצרת אפליה בתחום התכנון: בעוד שלמושבים ניתנת כמעט יד חופשית לשימושים חורגים (על אדמות מדינה), קיימת אכיפה נוקשה במגזרים אחרים, במיוחד ביישובים הערביים וביישובים עירוניים יהודיים.

מדיניות המינהל והממשלה לא רק שאינה מטפלת בבעיה אלא מציע אף לתגמל את המגזר המושבי על ידי הענקת זכויות מפליגות בקרקע לאותו מגזר. מהלך זה מחריף אם כך את הבלבול וחוסר הצדק ביישום המדיניות התיכנונית והקרקעית בישראל, ומעמיק את הפריבילגיות הניתנות לקבוצה אחת, אך לא לאחרות.

אם כן, שינוי ההסדרים הקרקעיים במגזרים החקלאיים משמר ומחזק תהליכי קבלת החלטות מעוותים ובלתי דמוקרטיים, שבמהלכם נקבעת מדיניות משמעותית ביותר מאחורי דלתיים סגורות וללא דיון מקצועי או ציבורי. החלטות המינהל נגדן מכוונת עתירה זו ממשיכות גם את היחס הלא שוויוני בניהול התיכנוני והקרקעי בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.

סיכום: הקפאת ההחלטות ודיון מסודר

לסיכום, הידע אותי צברתי בעשרות מחקרים בנושאי תכנון, גיאוגרפיה חברתית ויחסים אתניים, מוביל אותי לתמוך למסקנה כי המשך המדיניות המתבטאת בהחלטות מינהל מקרקעי ישראל, אותה כיניתי מדיניות "הפרטת" קרקע חקלאית בישראל, תוביל לתהליכים ולתוצאות שליליות הן בתחום התיכנוני והן בתחום החברתי בהגדלת פערים בין קבוצות חברתיות בישראל.

כמו כן מצאתי כי תהליך קבלת ההחלטות שבמסגרתו נתקבלו החלטות אלו היה לקוי ביותר ונמנע מהתייחסות נאותה של השיקולים העיקריים והחשובים העומדים ביסוד מדיניות קרקעית ותיכנונית שקולה ומחושבת לטווח ארוך.

לדעתי, במקביל להקפאת החלטות אלו לזמן בלתי מוגבל, ראוי שיתנהל דיון ציבורי מעמיק ומסודר, במהלכו יתבצע ניתוח מקצועי ומשפטי של כל ההשלכות העשויות לנבוע מהשינויים באזורים הכפריים, ותובטח פתיחות לדעותיהן של מגוון הקבוצות שיושפעו משינוי זה. קיימת כעת הזדמנות לתחילתה של רפורמה חיונית במשטר הקרקעות במדינה, שתוביל לניהול חכם, צודק ונאור יותר של אחד המשאבים הציבוריים החשובים ביותר של החברה בה אנו חיים, לרווחת כל אזרחי המדינה.

פרופ' אורן יפתחאל

----------------------------

נספח:

פרופ' אורן יפתחאל: רשימת פרסומים מדעיים

SCIENTIFIC PUBLICATIONS

(a) BOOKS AND MONOGRAPHS:

Author:

1ֶYiftachel, O. (1991): Theory and Practice in Metropolitan Planning: the Case of Perth, Curtin University Press, Perth, Western Australia; 102pp; 17 figures. ISBN: 35304-3-91.

Reviewed in the journals: Australia Geographical Studies¨ New Zealand Geographer and Western Plannerֶ

2. Yiftachel, O. (1992): Planning a Mixed Region in Israel: The Political Geography of Arab-Jewish Relations in the Galilee, Avebury, Gower Publishing Limited, Aldershot, Hampshire, UK, 376pp, 44 maps and figures, 39 tables, 13 plates. ISBN: 1-85628-255 4.

Reviewed in the journals: Planning Perspectives¨ Urban Studies¨ Regional Studies¨ Journal of Palestine Studies¨†Middle East Journal¨ Political Geographyֶ

3. Yiftachel, O. (1995) 'Planning as Control: Policy and Resistance in Deeply Divided Societies', Progress in Planning Series, Vol. 44, Pergamon-Elsvier, Oxford, UK, 89 pages, 9 figures, 4 tables, ISBN: 0305-9006-95.

4. Yiftachel, O. (1997), Guarding the Grove: Majd al-Krum as Fable, The Institute for Israeli Arab Studies (The 'Seamline Series'), Beit Berl; 126 pp., 7 maps and figures, 6 tables, ISBN: 0305-9006-95 (Hebrew - three of 6 chapters translated from the above Pergamon English publication). Reviewed in: Ha'aretz (Book Reviews), Ma'ariv (Friday, Culture Section), Kul al-Arabֶ

Editor:

5. Hedgcock, D. and Yiftachel, O. (editors) (1992), Urban and Regional Planning in Western Australia: Historical and Critical Perspectives, Paradigm Press, Perth, 306pp, 34 maps and figures, ISBN: 1 86342 172 6.

Reviewed so far in the journals Planning History¨ Planning Perspectives¨ Urban Policy and Research¨ New Zealand Geographer¨ Austplan, Western Plannerֶ

6. Yiftachel, O. and Meir, A. (editors) (1998), Ethnic Frontiers in Israel: Peripheral Development and Group Inequalities, Boulder, Westview Press, 337 pages, 18 tables, 25 maps and figures, ISBN 0-8133-8929-1.

7. Yiftachel, O., Alexander, I., Hedgcock, D. and Little, J. (editors) (forthcoming 1999), The Power of Planning: States, Communities and Social Relations in the 1990s, Kluwer Academic Publications, the Hague (contract signed).

(b) CHAPTERS IN EDITED VOLUMES:

1. Yiftachel, O., Carmon, N. and Rumley, D. (1991): 'The Political Geography of Minority Control in Israel and Malaysia', in Waterman, S. and Kliot, N. (eds), The Political Geography of Peace and Conflict, Pinter, London: 184-201.

2. Yiftachel, O. and Hedgcock, D. (1991): 'Socially Unsustainable Development: the Planning of Central Perth', in Rushman, G. (ed) Sustainable Cities in Australia, Australian Institute of Urban Studies, Melbourne (in press).

3. Yiftachel, O. and Betham, M. (1991), 'Urban Consolidation in Perth: Communal Attitudes and Policy Implications', in Hipkins, M. (editor) Urban Consolidation: Myths and Realities, Australian Institute of Urban Studies, Perth.

4. Hedgcock, D. and Yiftachel, O. (1992) 'Introduction: Planning and Planners in Western Australia: Historical Context', in Hedgcock, D. and Yiftachel, O. (editors) (1992), Urban and Regional Planning in Western Australia: Historical and Critical Perspectives, Paradigm Press, Perth: 1-17.

5. Yiftachel, O. Boundaries, Conflict and Planning in Central Perth', in Hedgcock, D. and Yiftachel, O. (editors) (1992), Urban and Regional Planning in Western Australia: Historical and Critical Perspectives, Paradigm Press, Perth: 93-110 (a shorter and updated version of paper published in New Zealand Geographer¨ 1989.

6. Yiftachel, O. and Kenworthy, J. (1992), 'The Planning of Metropolitan Perth: Some Critical Observations', in Hedgcock, D. and Yiftachel, O. (editors) (1992) Urban and Regional Planning in Western Australia: Historical and Critical Perspectives, Paradigm Press, Perth: 131-148.

7. Yiftachel, O. and Hedgcock, D. (1992), 'Theoretical Perspectives on Perth's Changing Urban Form', in Hedgcock, D. and Yiftachel, O. (editors) (1992), Urban and Regional Planning in Western Australia: Historical and Critical Perspectives, Paradigm Press, Perth: 149-161 (a modified version of our joint paper in Australian Planner¨ 1989ֶ

8. Mazor, A. and Yiftachel, O. (1992), 'Israel 2020: a Long Range Master Plan for Israel, in: Golani, Y., Eldor, S. and Garon, M. (eds) Planning and Housing in Israel in the Wake of Rapid Changes, IFHP with Ministry of the Interior, Jerusalem: 49-56.

9. Yiftachel, O. (1994), 'Arab, Jews and Industrial Employment in the Galilee', in Grossman, D. and Meir, A. (eds), The Arab Community in Israel, Magnes, Jerusalem (in Hebrew): 181-202 (this chapter includes parts translated to Hebrew from the Professional Geographer paper in 1991).

10. Yiftachel, O. (1995), 'The Dark Side of Modernism: Planning as Control of an Ethnic Minority', in Watson, S. and Gibson, K. (eds) Postmodern Cities and Spaces?, Basil Blackwell, Oxford: 216-234.

11. Yiftachel, O. (1996) 'Regional Policy and Ethnic Relations: Arabs and Jews in the Galilee', in Gradus, Y. and Lipshitz, G. (eds) The Mosaic of Israeli Geography, Ben Gurion Unviersity Press, Beer-Sheva: 237-247.

12. Yiftachel, O. (1997), 'Settlement Vs Sumud: the Territorial Restructuring of Israel/Palestine, in Bennet, G. (ed) Tension Regions of the World, Kendall/Hunt Publishers, Iowa: 105-126.

13. Yiftachel, O. (1999), 'Regionalism among Palestinian-Arabs in Israel', in Herb, G. and Kaplan, D. (eds) Nested Identities: Natinoalism, Territory and Scale Maryland: Rownan & Littlefield: 237-266.

14. Yiftachel, O. (2000), 'The Evolution of Ethnic Protest: Arabs in the Israeli State', in Ben Ami, S, Peled, Y. and Specterovski, A. (eds), The New Politics of Ethnicity, Self Determination and the Crisis of Modernity, MacMillan, London.

15. Yiftachel, O. (2000)'Right-Sizing or Right-Shaping? Politics, Ethnicity and Territory in Plural States', in Lustick, I O'Leary, B. and Callaghy, T. (Eds) Right-Sizing the State: the Politics of Moving Borders, University of California Press, Berkeley.

(c) ARTICLES IN REFEREED JOURNALS:

1. Yiftachel, O. (1987): 'Urban and Regional Planning in Israel: Structure, Achievements and Problems', Australian Urban Studies, Vol. 14, November: 8-13.

2. Yiftachel, O. (1988): 'The Role of the State in Metropolitan Planning: the Case of Perth, Western Australia', Urban Policy and Research, Vol. 6, No. 1: 8-18.

3. Yiftachel, O.(1988):'Geopolitical Aspects of Stability in a Biethnic State: the Case of the Arabs in Israel', Politics (Journal of the Australasian Political Studies Association), Vol 23, No. 2: 48-56.

4. Yiftachel, O.(1989): 'Towards a New Typology of Urban Planning Theories', Planning and Environment B: Planning and Design, Vol. 16, No. 1: 23-39.

5. Yiftachel, O. (1989): 'Boundary Change and Institutional Conflict in the Planning of Central Perth', New Zealand Geographer, 45, No. 2: 58-67.

6. Yiftachel, O. and Hedgcock, D. (1989): 'The Planning of Perth's Urban Form: Invention or Convention?' Australian Planner, Vol. 27, No. 1:6-12ֶ

7. Yiftachel, O. and Rumley, D. (1991): 'On the Impact of Israel's Judaisation of Galilee Policy', Political Geography Quarterly, Vol. 10, No. 3: 286-296.

8. Yiftachel, O. (1991): 'Industrial Development and Arab-Jewish Economic Gaps in the Galilee Region, Israel', The Professional Geographer, Vol. 41: No. 2: 161-177.

9. Yiftachel, O. (1991): 'State Policies, Land Control and an Ethnic Minority: the Arabs in the Galilee, Israel', Environment and Planning D: Society and Space, Vol. 9: 329-362.

10. McManus, P. and Yiftachel, O. (1991): 'Early Attempts of Metropolitan Planning: the 1930 Plan for Perth, Western Australia, Planning History¨ Vol. 13 No. 3: 5-8ֶ

11. Pradzynski, J. and Yiftachel, O. (1991), 'Regional Planning and Economic Growth in the South West Region, Western Australia', Urban Policy and Research, Vol. 10, No. 2: 110-122.

12. Yiftachel, O. and Betham, M. (1991), 'Urban Consolidation: Beyond the Stereotypes', Urban Policy and Research, Vol. 10, No. 2: 92-96.

13. Hillier, J., Yiftachel, O. and Betham, M. (1991), Urban Consolidation: the Evolving Debate', Urban Policy and Research, Vol. 10, No. 2: 78-82.

14. Yiftachel, O. (1991), 'Settlement Programmes and Inter-Ethnic Relations', Indian Ocean Review, Vol. 4, No. 1 (March): 3-9.

15. Yiftachel, O., Alexander, I. and McManus, P. (1991), 'Urban Change and Social Reactions: Pressures for Changing the Planning System of Central Perth', Australian Planner, Vol. 29, No. 3: 155-161.

16. Yiftachel, O. (1992), 'The Concept of Ethnic Democracy and Its Applicability to the Case of Israel', Ethnic and Racial Studies, Vol. 15, No.1: 125-136.

17. Yiftachel, O. (1992), 'The Arab Minority in Israel and Its Relations to the Jewish Majority', Studies in Comparative International Development, Vol. 27, No. 2: 57-83.

18ֶ Yiftachel, O. (1992) 'The State, Ethnic Relations and Democratic Stability: Lebanon, Cyprus and Israel', Geojournal, Vol. 23: 2: 319-332.

19. Rumley, D. and Yiftachel, O. (1993) 'The Political Geography of the Control of Minorities', Tijschrift voor Economische and Sociale Geografie, 84, No. 1: 51-64.

20. Yiftachel, O. (1993) 'Power Disparities in the Planning of a Mixed Region: Arabs and Jews in the Galilee, Israel', Urban Studies, Vol. 30, No. 1: 157-182.

21. Yiftachel, O. and Hedgcock, D. (1993) Urban Social Sustainability and the Planning of an Australian City', Cities, Vol. 11, No. 2: 139-157.

22. Yiftachel, O. (1993) 'Ethnic Democracy: Geographical, Historical and Political Aspects', Ofakim Begeogrphia (Horizons in Geography), (includes parts translated from the 1992 Ethnic & Racial Studies paper) Vol. 37-8: 51-61 (Hebrew).

23. Yiftachel, O. (1994), 'Spatial Planning, Land Control and Arab-Jewish Relations in Galilee', Ir Ve'ezor (City and Region), Vol. 23: 35-55 (includes parts from the 1991 Society and Space paper translated to Hebrew, with two newly written sections).

24. Yiftachel, O. and Law Yone, H. (1994) 'Planning Policies May Alienate Minority Populations', PAPER: People and Physical Environment Research, Vol. 46: 31-45.

25. Yiftachel, O. (1994) 'Regional Mix and Ethnic Relations', Geoforum Vol. 25, No.1: 41-55.

26. Yiftachel, O. and Hedgcock, D. (1994) 'Planning the West: One Hundred Years of Planning in Western Australia', Planning Perspectives, Vol. 9: 297-319.

27. Yiftachel, O. (1994) 'Planning Policies, Market Processes and Public Attitudes: Evidence from Central Perth', Australian Geographical Studies, Vol. 32, No. 2: 90-104.

28. Yiftachel, O. and Law Yone, H. (1995) 'Regional Policy and Minority Attitudes in Israel', Environment and Planning A Vol. 27: 1281-1301.

29. Yiftachel, O. & Alexander, I. (1995) The State of Metropolitan Planning: Death or Restructuring?’ Environment & Planning C: Government and Policy 13 :273-296ֶ

30. Yiftachel, O. (1995), 'Arab-Jewish Relations in Israel: Policy, Disparities, and Political-Geographical Implications'. Medina, Mimshal Veyachasim Benleumiyim (State, Government & International Relations), Vol. 40: 185-224 (Hebrew).

31. Yiftachel, O. (1996) 'The Internal Frontier', Regional Studies¨ 30 5:493-508ֶ

32. Yiftachel, O. (1997) 'State, Space and Ethnic Relations', Mechkarim Begeographia shel Eretz Yisrael (Studies in the Geography of Israel), 15: 76-104 (Hebrew -- revised and updated from the English publication in Geojournal¨ 1992ֶ

33. Yiftachel, O. (1997) 'The Political Geography of Ethnic Protest: Nationalism, Deprivation and Regionalism among Arabs in Israel', Transactions: Inst. of British Geographers¨ 23 1: 91-110ֶ

34. Yiftachel, O. and Fenster, T. (1997), 'Frontiers, Planning and Indigenous Peoples' (Introduction to a Special Issue), Progress In Planning¨ 47 :251-258ֶ

35. Alexander, I. and Yiftachel, O. (1997) 'Sacred Site or Sacred Cow? Urban Development and Racial Politics in Australia, Progress In Planning¨ 47: 275-290ֶ

36. Yiftachel, O. and Carmon, N. (1997), 'Ethnic Mix and Social Attitudes: Jewish Newcomers and Arab-Jewish Issues in the Galilee', European Planning Studies¨ 5 No. 2 : 219-238ֶ

37. Yiftachel, O. (1997) 'Too Little, but not Too Late: Reflections on Planning Theory and McLoughlin's Work'. Journal of European Planning¨ Vol. 6 No. 1: 765-771ֶ

38. Yiftachel, O. (1997) 'Israel: Metropolitan Integration or Fractured Regions?', Cities, 14: 6: 371-380.

39. Yiftachel, O. (1997) 'Nation-Building or Ethnic Fragmentation? Ashkenazim, Mizrahim and Arabs in the Israeli Frontier', Space and Polity, Vol. 1: 2: 149-169.

40. Yiftachel, O. (1997) 'Israeli Society and Jewish-Palestinian Reconciliation: Ethnocracy and Its Territorial Contradictions', Middle East Journal, Vol. 51: 4: 505-519.

41. Yiftachel, O. and Segal, M. (1998) 'Jews and Druze in Israel: State Control and Ethnic Resistance', Ethnic and Racial Studies, Vol. 21: 3: 476-506.

42. Yiftachel, O. (1998) 'Ethnocracy or Democracy?: Israeli Territorial Politics', Middle East Report, Vol. 27, Summer 1998:pp. 8-14ֶ

43. Yiftachel, O. (1998) 'Land Day: Arab Protest and the Israeli 'Ethnocracy', Teorya Uvikkoret (Theory and Critique), Vol. 12, special issue for Israel's 50th anniversary (Hebrew).

44. Yiftachel, O. (1998) 'Nation-Building and National Land: Social and Legal Dimensions', Iyunei Mishpat, 21: 637-664 (Hebrew, about two thirds of the paper are similar to Nationalism and Ethnic Politics¨ 1998ֶ

45. Yiftachel, O. (1998) 'Planning and Social Control: Exploring the Dark Side', Journal of Planning Literature¨ Vol. 12 No. 4: 395-406ֶ

46. Yiftachel, O. (1998) 'Nation-Building and the Division of Space: Ashkenazi Domination in the Israeli Ethnocracy', Nationalism and Ethnic Politics¨ Vol. 4: 3: 33-58ֶ

47. Ghanme, A., Rouhana, N., Yiftachel, O. (1998) 'Questioning Ethnic Democracy'. Israel Studies¨ Vol. 3 No. 2: 253-268ֶ

48. Yiftachel, O. (1999) 'Planning Theory at a Crossroads: the Third Oxford Conference', Journal of Planning Education and Research, 18: 101-103 (a fully refereed comment).

49. Yiftachel, O. (1999) 'Between Nation and State: 'Factured Regionalism' among Palestinian-Arabs in Israel', Political Geography¨ Vol. 18 No. 3: 285-307ֶ

50. Yiftachel, O. (1999) ‘”Ethnocracy”: the Politics of Judaising Israel/Palestine’, Constellations: International Journal of Critical and Democratic Theory, Vol. 6: 3: 364-390.

51. Yiftachel, O. (2000) ‘Social Control, Urban Planning and Ethno-Class Relations: Mizrahim in Israel’s Development Towns’, International Journal of Urban and Regional Research, 24: 2: 417-434.

52. Yiftachel, O. (2000). “Ethnocracy, Democracy and Geography.” Alpayim 19: 78-105 (Hebrew). Two-thirds of this paper are translated from the “Constellations” paper above.

53. Yiftachel, O. and Kedar, . (2000) ‘Landed Power: the Making of the Israeli Land Regime’, Teorya Uvikkoret (Theory and Critique), Vol. 16 (Hebrew, in press).

(d) MONOGRAPHS AND SCIENTIFIC REPORTS:

1. Yiftachel, O. (1987): The Evolution of Planning Theory, Centre for Architecture and Planning Research, Research Paper No. 6, Curtin University of Technology, Perth.

2. Yiftachel, O. (1990): The Influence of Israel's Policy in the Galilee on the Arab Struggle for Land Control, Centre for Urban and Regional Research, the Technion, Israel's Institute of Technology, Haifa.

3. Kenworthy, J. and Yiftachel, O. (1991), 'Problems and Prospects in the Planning of Metropolitan Perth', Papers in Architecture and Planning, Working Paper No. 15, Centre for Architecture and Planning Research, Curtin University.

4. Yiftachel, O. and Law Yone, H. (1992), Public Policy and Minority Response: Israel's Planning Policies in the Galilee and the Attitudes of Local Arab Leaders, Center for Urban and Regional Research, Technion, Haifa.

5. Yiftachel, O. (1993) The Evolution of Ethnic Relations in a Mixed Region: Arabs and Jews in the Galilee, Israel, Occasional Paper No. 30, Indian Ocean Centre for Peace Studies, Perth.

6. Hedgcock, D. and Yiftachel, O. (1993) Planning and Planners in Western Australia: an Historical Perspective, Centre for Architecture and Planning Research, Curtin University, Perth (Research Paper No. 20).

7. Yiftachel, O. (1993) The Planning of Central Perth: Public Attitudes and Behaviour, 1984-1992, Centre for Architecture and Planning Research, Curtin University, Perth (Research Paper No. 22).

8. Yiftachel, O. (1993) The Research on the Arab Minority in Israel: Review and Analysis, Skirot No. 12, The Institute for Peace Research, Giva'at Haviva (Hebrew).

10. Carmon, N. and Yiftachel, O. (1994), Society and Demography in Israel: Data for Long-Range Planning, Centre for Urban and Regional Research, the Technion, Israel's Institute of Technology, Haifa.

11. Yiftachel, O. (1995) Minority Reaction to Regional Policy: Palestinian-Arabs in the Galilee, Negev Centre for Regional Development, Working paper No. 4., Ben Gurion University, Beer Sheva (Hebrew).

12. Yiftachel, O. (1996) The State and Ethnic Relations: Lebanon, Israel and Cyprus (revised from Geojournal 1992 English publication), Working Paper No. 3, Negev Center for Regional Deve, Ben Gurion University, (Hebrew).

13. Yiftachel, O. and 18 Geography students (1996) Social Planning and Metropolitan Intengration in Beer-Sheva, Working Paper No. 5, Negev Center for Regional Development, Ben Gurion University, (Hebrew).

14. Yiftachel, O., Gradus, Y., Razin, E. (1996) Industry in the Negev: Processes, Structure and Location, Negev Development Authority and the Negev Center for Regional Development, Beer-Sheva (Hebrew, 120pp. 23 figures, 20 tables)

15. Yiftachel, O., and Zefadia, E. (1999) Policy and Identity in Israel's Development Towns, Negev Center for Regional Development and Negev Development Authority (118 pp., 19 Figures, 6 tables).