תירוצים מהסוג השלישי

הקמת הערוץ השלישי תשרת את הפוליטיקאים ותדחה הקמתו של צ'אנל 4 ישראלי

מאת

ג'אד נאמן

(פורסם ב"הארץ" ב 9 לאפריל 2000)

חוק הערוץ השלישי של הטלוויזיה הונחת על הציבור בהצבעה דמוקרטית של נבחרי הציבור. אולם הערוץ החדש לא נועד לשרת את אינטרס הציבור בשידור המסחרי. החוק נתפר על פי מידותיהם של ברוני תקשורת חדשים ועם פירסום תוצאות המכרז נתבשר בקרוב על הולדת עוד שני זכיינים תאומי "קשת רשת וששת" חביבינו מן הערוץ השני.

מנכ"ל שהוא גם שותף עסקי באחד הזכיינים בערוץ השני מנופף לאחרונה בדגל איכות השידור. ראוי לא להיתפש ליומרה זו, כי איכות השידור וטייקון טלוויזיה הם תרתי דסתרי – מילת המפתח של ברוני התקשורת ושל עושי דברם היא רווחים. מדיניות שידור נבונה ומאוזנת הייתה מוצאת דרכים בחקיקה לחשק את דחף עשיית הרווחים ולהבטיח את איכות השידור. במשך שש שנים זכייני הערוץ השני גלשו על גלי האתר הציבוריים והצליחו לגרוף במגריפת הרייטינג ערימה שמסתירה את חירייה. על תוכניות האיכות המעטות ששודרו בערוץ זה כבר נאמר כי בערימה של זבל גם תרנגולת עיוורת מוצאת לפעמים גרגר. התייצבות ברוני התקשורת נגד הקמת הערוץ השלישי נובעת אך ורק מהאינטרסים שלהם - עשיית רווחים והשפעה פוליטית. השמירה על איכות השידור לא הייתה מעולם על סדר היום שלהם.

מצוקת הפוליטיקאים לנוכח הכוח הפוליטי של ברוני התקשורת שהתחילו לנהל לנו את המדינה, היא שהביאה עלינו ערוץ שלישי, שיהיה תאום סיאמי של הערוץ השני ויקזז את כוחו. הערוץ השלישי הוא לכאורה התרופה שחוקקה המערכת הפוליטית לטיפול במחלות הערוץ השני. בפועל הוא יהיה המחלה שאותה הוא נועד לרפא. הערוץ השלישי ידלל אמנם את כוחם הפוליטי של ברוני התקשורת, אבל בו בזמן נקבל דואופול כלכלי במקום מונופול ובמקום ערימה אחת של זבל נקבל שתיים.

גם הדיבורים על החייאת הערוץ הראשון בקדנציה שלנו הם חלומות באספמיא והם משרתים מטרה זרה - להרדים את הכוחות החדשים שהתעוררו בשטח ותובעים רפורמה מקיפה בשידור המסחרי. כוחות אלה הם בראש ובראשונה "פורום היוצרים" ו"הפורום החברתי לאיכות השידור". יש להודות כי המציאות השתנתה וערוץ רביעי לאומי המשודר באוויר, בכבלים ובלוויין, לבטח לא יהיה מדורת-השבט כפי שדימינו בזמנו את הערוץ הראשון. לעומת זאת, צ'אנל 4 ישראלי עשוי בהחלט להאיר את חשכת השידור המסחרי ולכונן סולידריות חברתית חדשה סביב מוקד הרב-תרבותיות.

ערוץ רביעי לאומי, השוקד על אג'נדה חברתית ותרבותית יהיה שונה במובהק מערוצי הגטו שהובטחו לסקטורים השונים – רוסים, ערבים או דתיים. הוא יפורר את חומות ההסתגרות הגטואית ויגביר את ההידברות על בסיס של שוויון וכבוד הדדי. השידור הטלוויזיוני במדינת ישראל הוא היום סכנה לא פחותה מזו של זיהום הסביבה. הטלוויזיה מעצבת את אישיותם של הצופים, בעיקר הצעירים, מהווה כוח פוליטי רב עוצמה, משפיעה על הרגלי הצריכה ואף ממלאה תפקיד פעיל בעיצוב הסביבה הפיזית. למרות כל אלה, טרם התגבשה מודעות חברתית בנוגע לאיכות השידור כאן.

בהוויית הקוצים המקומית, המחסום העיקרי לכינונו של צ'אנל 4 ישראלי הוא הברוטליות הפוליטית ורדיפת הממון. הזוג המוזר של הקמת הערוץ השלישי לצד החייאת הערוץ הראשון הם היום התירוץ החדש נגד הקמת צ'אנל 4 ישראלי לאומי רב-תרבותי. אולם המאבק על ערוץ לאומי רב-תרבותי רק יצא לדרך.