Make your own free website on Tripod.com

עיגון זכויות הדיירים בדיור הציבורי

 

מעמדם המשפטי של הקיבוצים והמושבים איננו שונה באופן מהותי ממעמדם המשפטי של דיירי הדיור הציבורי, "פולשים", ערבים בכפרים "לא-מוכרים" וכדומה. זכויות המגורים של כל אלה הם עמומות, מה שמדגיש את הצורך בפתרון אוניברסלי לשאלות אלה, שיקיף את כלל האזרחים. חוק הדיור הציבורי שייזמה הקשת הדמוקרטית המזרחית יכול היה להוות מודל לפתרון כזה. אך, למעשה, חוק הדיור הציבורי מעולם לא הופעל.

 

בישראל גרים היום כחצי מיליון איש בדיור ציבורי, שהם כמאה ועשרים אלף משפחות, חלק ניכר מהם עולי שנות החמישים והשבעים, ששוכנו על ידי המדינה בדירות ציבוריות, לרוב ב"יישובי ספר". חוק הדיור הציבורי היווה הזדמנות נדירה לבצע את אחד התיקונים החברתיים החשובים בתולדות מדינת ישראל. חוק הדיור הציבורי אינו מעניק לדיירים את הדירות העלובות של הדיור הציבורי ללא תמורה. אחוזי ההנחה, כפי שנקבעו בחוק, לוקחים בחשבון את שכר הדירה ששולם במשך השנים ויכול היה להיות מוקצה לטובת החזרי משכנתא.

 

חוק הדיור הציבורי הוא דוגמה מאלפת לדרך בה פוליטיקאים שונים מנסים לזכות ברווח פוליטי, מבלי שהבטחותיהם והתחייבויותיהם יעמדו למבחן. חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התקבל באוקטובר 1998 לאחר עבודה משותפת של מספר ארגונים חברתיים, שאותה הובילו הקשת הדמוקרטית המזרחית וחברי כנסת בעלי מודעות חברתית. היוזמה לחקיקת החוק הייתה תגובה לכוונת הממשלה להפריט את החברות המשכנות. שלושה חודשים לאחר חקיקת החוק, מיהרה ממשלת נתניהו להקפיא את יישומו באמצעות חוק ההסדרים, והנהיגה תחתיו מבצע הידוע בכינויו "מבצע שטרית" או "הבית שלי". חוק הדיור הציבורי "כיכב" בתעמולת הבחירות של מספר מפלגות בבחירות האחרונות. מועמד "ישראל אחת" לראשות הממשלה, אהוד ברק, הגדיל לעשות, כאשר הבטיח, באופן שאינו משתמע לשני פנים, ליישם את החוק מיד לאחר היבחרו.

 

נראה כי ברק שכח הבטחה זו. הממשלה הנוכחית ביטלה את "מבצע שטרית", והציעה חוק דיור ציבורי חדש. לפי החוק החדש, כ90%- מהדיירים לא יוכלו לממש את זכותם ולרכוש את דירותיהם. חוק הדיור הציבורי המקורי מוקפא עד היום. חוק הדיור הציבורי החדש, תקוע בוועדת הכלכלה של הכנסת. במקביל מפעילה הממשלה מבצע לקניית דירות בשם "קנה ביתך", המבוסס על הצעת החוק החדשה, אך עם תנאי רכישה גרועים יותר. עד סוף שנת 2000 נמכרו כ7,000- דירות בשני המבצעים גם יחד, מתוך 120,000 דירות בסך הכל. עובדה מצביעה על תנאי הקניה הבלתי אפשריים שמציב החוק לדיירים. כאמור, מרבית הדיירים בדיור הציבורי לא יוכלו לממש את זכותם לרכוש את דירותיהם. לאחרונה החלו החברות המשכנת להעלות בצורה שרירותית את מחירי שכר הדירה במאות אחוזים. בו בעת מאיים שר השיכון בנימין בן אליעזר כי בכוונתו להפסיק את מבצע רכישת הדירות מאחר והאוצר אינו מעביר לו כספים למימון דיור לזכאים. תהליך הפרטת החברות המשכנות נמשך (הצעת תקציב לשנת 2001 של משרד הבינוי והשיכון, פרק ב', סעיף 3), חברת אפרידר כבר נמצאת במכרז ("הארץ" 3.11.00).

 

הקשת הדמוקרטית המזרחית - הנאבקת נגד כוונותיהם של החקלאים לעגן בחוק את "זכותם" לסחור בקרקעות המדינה לצורכי בניה פרטית, הקמת מבני תעשייה, מחסנים ומרכזי קניות מכירה בזכויותיהם של תושבי היישובים החקלאיים בבתיהם וקוראת להחיל את הקריטריונים של חוק הדיור הציבורי גם על קבוצה זאת.